חלוקת רכוש – ידועים בציבור

 

  • במקרה שזוג ידועים בציבור מחליט להיפרד לא מתבצעת חלוקה אוטומאטית של הרכוש המשותף. יש מספר הליכים וכללים ייחודיים למצב זה.

כאשר בני זוג אינם נשואים, אלא נמצאים בסטטוס של ידועים בציבור המתגוררים יחדיו ומנהלים משק בית משותף, לא מתבצעת ביניהם חלוקה של הרכוש המשותף באופן אוטומטי על פי החוק.

חשוב לציין, כי לא כל שניים הבוחרים לחיות חיים משותפים, המקבילים לחיי נישואין, מבלי להינשא, יחשבו לידועים בציבור.
הפסיקה קבעה שני מבחנים שהעומדים בהם יחשבו כ"ידועים בציבור":
ניהול משק בית משותף (עירוב משמעותי בכספים וברכוש) וחיי משפחה (מגורים ולינה משותפת; בילויים משותפים- מסעדות, נסיעות לחו"ל, ארוחות משפחתיות וכיוצ"ב); כמו"כ, נדרשת ידיעת הציבור, שיסבור לרוב, כי מדובר בבני זוג נשואים.
על הצד שדורש חלוקה של רכוש משותף להוכיח לבית המשפט כי הצדדים התכוונו להתחלק ברכוש זה עם זה במהלך הקשר ביניהם ואילו על הצד המשיב להוכיח שלא הייתה כוונה שכזו.

  • כיצד טוענים לרכוש שיתופי?

יש להבדיל בין מקרים בהם הבחירה בחיים כידועים בציבור נעשתה מתוך שיקולים אידאולוגיים לבין מקרים בהם הדבר נעשה מכיוון שלא היה דרך לממש את הזוגיות בצורה אחרת עקב מגבלה בדין האישי.
לדוגמה: כאשר שני בני דתות שונות מבקשים להתחתן מבלי שאחד מהם יצטרך להמיר את דתו או כאשר כהן מעוניין להתחתן עם גרושה.

  • מגבלות עקב הדין האישי בעניין ידועים בציבור

כאשר מדובר על מגבלות עקב הדין האישי, הרי שבמקרים רבים רואים בתי המשפט את הידועים בציבור ככאלו שחלה עליהם חזקת השיתוף שחלה על זוגות נשואים שהתחתנו לפני ה- 1.1.74.
חזקה זו אומרת כי רכוש משותף שנצבר במהלך הקשר המשותף יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג באופן מיידי.

  • נטל ההוכחה במקרים אידאולוגיים

נטל ההוכחה במקרים אידאולוגיים הוא כבד יותר מכיוון שהעובדה שבני הזוג החליטו שלא למסד את הקשר ביניהם דרך מוסד הנישואים
יכולה להעיד על כך שכל אחד מהם רצה לשמור על מרחב פרטי משלו הן מבחינה רגשית והן מבחינה רכוש.

לכן, על מנת לטעון לרכוש שיתופי לא מספיק להוכיח כי בני הזוג חיו חיי שיתוף בהם צברו רכוש ונכסים משותפים תוך כדי מאמץ משותף וניהול חיי משפחה תקינים.
לדוגמה – אחד מבני הזוג הוא המפרנס העיקרי בעוד השני דואג לטיפול במשק הבית.
יש להביא ראיות נוספות לשם כך על מנת שבית המשפט לא יכפה חלוקת רכוש על בני זוג שלא היו מעוניינים בכך מלכתחילה.

בין השיקולים השונים בהם מתחשב בית המשפט ניתן למנות את טיב ומשך הקשר, אופי התלות הכלכלית בין הצדדים ובעיקר הבאה לעולם של ילדים משותפים.
ככל שבית המשפט יתרשם יותר מן הראיות ויוכח כי התלות והקשר בין בני הזוג היו הדוקים יותר, כך גם יטה יותר לראות בנכסים המדוברים נכסים משותפים.

  • האם יש פרק זמן מינימאלי לפני שנחשבים לידועים בציבור?

בהתקיים התנאים של משק בית משותף וחיי משפחה יחשבו שניים לידועים בציבור.
בפס"ד אמיר נגד זגר, הוכרה אישה כידועה בציבור של מנוח וכזכאית לרשת אותו עם ילדיו, לאחר שחיה עימו בצוותא כשלושה חודשים בלבד לפני פטירתו.
על פס"ד זה נשמעה ביקורת רבה, שכן רבים סבורים שמן הראוי שיהא פרק זמן מינימאלי ארוך יותר בטרם יעמדו בני זוג בהגדרת ידועים בציבור.

ייתכנו מקרים בהם הקשר עצמו יתחלק למספר תקופות שונות.
בתקופה הראשונה הקשר עדיין יהיה ארעי ולא מבוסס ואילו בתקופה השנייה הקשר יתהדק ויתמסד באופן הרמוני.

מצאתם את עצמכם במצב חלוקת רכוש כידועים בציבור? אתם מוזמנים לפנות אלי, סמדר אלטרס, עורכת דין מומחית בעיניי משפחה וגירושין  וחלוקת רכוש