חלוקת רכוש משותף

חלוקת רכוש משותף הוא נושא רגיש וחשוב כאשר מגיעים להחלטה לפתוח בהליך גירושין.

מה מתחלק שווה בשווה? ומה מגיע לאישה יותר מהגבר או להיפך?

 חלוקת הרכוש  בהליך הגירושין תקבע את מצבכם הכלכלי בהמשך הדרך העצמאית שאליה אתם עתידים לצאת מהרגע שהסכם הגירושין יהיה חתום וסגור.

אחת השאלות שמרבים לשאול, היא איך נוכל לאבטח נכס שנרכש עבור אחד מהצדדים טרם הנישואים?

התשובה היא,  הסכם ממון לפיו הצדדים מסכימים שאותו הנכס לא יחשב כחלק מהרכוש המשותף של בני הזוג.

 עם זאת חשוב לציין כי חוק יחסי ממון קובע שכל נכס שניתן במתנה שייך לאדם שקיבל את המתנה, זאת בהנחה שהנכס התקבל בפרק הזמן שבו הזוג עדיין לא התחתנו, לאחר הנישואין הנכס יחשב כמתנה משותפת אלא אם כן יצוין אחרת בהסכם שנחתם על ידי הצדדים להסכמה בשייכות הנכס לאחד מהם באופן בלעדי.

חשוב לציין ולדעת כי חלוקת הרכוש אינה כוללת גמלאות, פיצויים עתידיים ועכשווים שלהם זכאי בן הזוג מאחר והם קשורים למצבו האישי של בן הזוג ולו בלבד ולכן אין לבן / בת הזוג חזקה על זכויות אלו.

יוצא מן הכלל הן הזכויות הפנסיוניות של כל אחד מבני הזוג, שבהן יש חזקת חלוקה שווה בשווה.

 במהלך תקופת הנישואין בני הזוג שותפים מלאים בכל דבר ועניין, לכן כל רכוש  שנצבר במהלך תקופת הנישואין נחשב לרכוש משותף של שני הצדדים, גם במידה והוא רשום על שם אחד מהם בלבד.

כל אחד מבני הזוג תורם את חלקו לניהול החיים המשותפים וחלק זה נלקח בחשבון כעניין אחד.

כאשר האישה דואגת לניהול משק הבית, דבר זה מקנה לבעל את השקט והחופש לעסוק בניהול עסקיו וצבירת רכוש וחסכונות, חלקה של האישה מהווה קשר ישיר להישגים של הבעל, לכן כל הרכוש שהבעל צבר במהלך החיים המשותפים שלהם כזוג נשוי נחשב כרכוש משותף של שניהם.

האם הדין בנוגע לחלוקת רכוש משותף במהלך גירושין משתנה במקרה של גירושין עקב בגידה של אחד מבני הזוג? במקרים מסוג זה ישנה חשיבות גדולה מאוד לגורם שבא כסמכות שדנה בסוגיה. ישנם הבדלים מהותיים בגישה ובקבלת ההחלטות כאשר עניין זה מובא בפני בית דין רבני, וכאשר הוא מובא בפני בית משפט לענייני משפחה. לכאורה לא אמורה להיות לסיבת הגירושין משמעות מיוחדת בנוגע לחלוקת הרכוש המשותף, אך כאשר מדובר בבגידה של מי מהצדדים, כעילה לפירוק השותפות הזוגית, ישנם תקדימים של פסיקות שנעשו על ידי בתי הדין הרבני שלקחו זאת בחשבון והשפיעו באופן ישיר גם על זכויות האשה.