סטטוס – ידועים בציבור

  • מיהם ידועים בציבור?

מדינת ישראל מכירה רק בזרם האורתודוקסי כמוסמך להשיא ולהנפיק תעודות נישואין, וזאת תחת מונופול הרבנות. אולם עובדה זו לא אומרת שיהודים לא יכולים להינשא באופן יהודי ללא הרבנות, כפי שעשו ועדיין עושים יהודים בכל העולם ובמשך כל שנות ההיסטוריה של העם היהודי. למעשה, במקור, הטקס נעשה בין בני הזוג, ואין שום משמעות לזהות האדם שעומד איתם תחת החופה ו"מסדר" את הטקס.

החוק לא הגדיר מהי התקופה בה בני זוג צריכים לחיות יחד.
לגבי הזמן הנדרש להגדרה של 'ידועה בציבור', קיימות כמה פסיקות לא מחייבות.

'ידועים בציבור' – הינו סטטוס משפטי הטומן בחובו חובות לצד זכויות.
חשוב לציין, כי לא כל שניים הבוחרים לחיות חיים משותפים, המקבילים לחיי נישואין, מבלי להינשא, יחשבו לידועים בציבור.
הפסיקה קבעה שני מבחנים שהעומדים בהם יחשבו כ"ידועים בציבור":
ניהול משק בית משותף (עירוב משמעותי בכספים וברכוש) וחיי משפחה (מגורים ולינה משותפת; בילויים משותפים- מסעדות, נסיעות לחו"ל, ארוחות משפחתיות וכיוצ"ב); כמו"כ, נדרשת ידיעת הציבור, שיסבור לרוב, כי מדובר בבני זוג נשואים.

  • מדוע אנשים חיים כ'ידועים בציבור'?
  • הגבלה ואיסור דתיים – כהן וגרושה; אסורה על בעלה ובועלה; אנשים שיהדותם מוטלת בספק; עגונה ועוד כהנה וכהנה.
  • חוסר חשיבות שמייחסים בני הזוג לדת – זוגות שאינם מייחסים חשיבות לטקס הנישואין הדתי פורמאלי.
  • חסרי דת – כל מי שאינו יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן לעדה נוצרית מוכרת נחשב לחסר דת ואינו יכול להינשא נישואים דתיים, לפחות לא בישראל.
  • נימוקים כלכליים – חשש מאיבוד זכויות מסויימות בעקבות הנישואין (פנסיה, תגמולים, חישובי מס וכיוצ"ב).
  • האם זוגות חד מיניים נחשבים ל'ידועים בציבור'?

בניגוד למדינות אחרות בעולם, מדינת ישראל איננה מכירה בנישואים של זוגות חד-מיניים. משכך, הפתרון לזוגות אלו עשוי להימצא במסגרת יחסים של 'ידועים בציבור', כך שיוקנו להם זכויות וחובות אחד כלפי השני אולם, לא במסגרת נישואים פורמאליים.
ואכן, קיימת נטייה של ביהמ"ש להכיר בזכויות ידועים בציבור חד מיניים לצורך זכויות הנובעות מדיני עבודה (פיצויי פיטורים, גימלאות וכיוצ"ב). כמו"כ, הוכרה זכותו של דייל "אל –על" לקבל כרטיס טיסה עבור בן זוגו ללא תשלום והוכרה זכותו של ידוע בציבור לקבל פנסיה מצה"ל בעקבות פטירת בן זוגו.

  • האם יש פרק זמן מינימאלי לפני שנחשבים לידועים בציבור?

בהתקיים התנאים של משק בית משותף וחיי משפחה יחשבו שניים לידועים בציבור.
בפס"ד אמיר נגד זגר, הוכרה אישה כידועה בציבור של מנוח וכזכאית לרשת אותו עם ילדיו, לאחר שחיה עימו בצוותא כשלושה חודשים בלבד לפני פטירתו.
על פס"ד זה נשמעה ביקורת רבה, שכן רבים סבורים שמן הראוי שיהא פרק זמן מינימאלי ארוך יותר בטרם יעמדו בני זוג בהגדרת ידועים בציבור.

  • ידועים בציבור יכולים לחלוק חופשת לידה

מעמד 'הידועים בציבור' בישראל הוא מהמפותחים בעולם, ובפועל מעניק לבני הזוג את מרבית הזכויות והחובות של בני זוג נשואים. מדובר בפתרון שלא מצריך נסיעה לחו"ל או ביקור ברבנות, גם לא רישום במשרד הפנים או המצאה של תעודות ואישורים היסטוריים של בני הזוג ומשפחתם. עוד בדומה לזוגות נשואים, גם ידועים בציבור יכולים לחלוק חופשת לידה.

 

  • החסרון: בעיות בתחומים כמו אימוץ

ישנם מספר תחומים נקודתיים בהם ישנה אבחנה בין בני זוג 'ידועים בציבור' לבין זוגות נשואים. התחום המרכזי הוא איחוד משפחות והגירה. כמו כן, קיימות השלכות גם בתחום האימוץ, וניתנת העדפה לזוגות נשואים. יצוין בהקשר זה כי זוגיות של בני זוג חד-מיניים אינה מוכרת כלל לצרכי אימוץ.

 

  • נקלעתם להליך גירושין ? לא תצטרכו לעבור בבית הדין הרבני

הסדרת הזוגיות כ'ידועים בציבור' מונעת מהצדדים את הצורך בטקס גירושין בבית הדין הרבני. כמו כן, אין צורך באיזשהו הליך פורמלי לקבלת תעודת גירושין על מנת לשנות את הסטטוס האזרחי. פרט לזוגות מדתות שונות שמתגרשים בבית משפט אזרחי, חשוב לדעת שבני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל ונרשמו במשרד הפנים בסטטוס 'נשוי' עדיין יהיו מחויבים בבוא העת להתגרש ברבנות, משום שלרבנות סמכות ייחודית במדינת ישראל לגרש ולהנפיק תעודות גירושין .

בכל הקשור לילדים, חשוב לציין שבאופן הבסיסי ביותר, הסטטוס שבו מצויים ההורים לא משפיע על הילדים, ולכן כל מה שנכון לגבי גירושין של זוג נשוי, נכון גם לגבי הורים 'ידועים בציבור' (מזונות ילדים, אחריות הורית, משמורות וכדומה), פרט למורכבות של התנהלות הליכים בבית הדין הרבני שנחסכת מ'הידועים בציבור' ומילדיהם.