תביעת כתובה – מתי?

תביעת כתובה – מה המשמעות?

לא הרבה אנשים מודעים לפן המשפטי והמחייב של הכתובה, בעת נישואיהם של בני זוג. שכן, לא מדובר רק בהתחייבות של בעל כלפי אשתו, בעת מיסוד הקשר ביניהם, אלא מדובר במכלול התנאים ביניהם. אם בעתיד יגיעו בני הזוג לגירושין, אזי האישה תוכל לתבוע את כתובתה מאת בעלה. תביעת הכתובה נועדה לסייע לאישה בעת פירוק התא המשפחתי ובעת הגירושין מבעלה. תביעה זו נעשית בערכאה אחת ויחידה לה יש סמכות ייחודית במדינת ישראל לגרש בני זוג יהודים והיא -בית הדין הרבני.

מהי כתובה?

כתובה הינה שטר חוב, דהיינו, החיוב של הבעל הוא עיקר הכתובה. לכתובה יש מועד פירעון והוא בעת פטירת הבעל או בפקיעת הנישואין. מטרת הכתובה היא לשמור על נישואיהם של בני הזוג ולהטיל את החיובים בעת הגירושין.

מטרה נוספת היא להגן על האשה בהיבט הכלכלי, הן בגירושין והן כאשר היא הופכת לאלמנה. הכתובה כוללת בחובה את הסכום שאותו יחויב לשלם הבעל, בעת אחד המקרים המוזכרים מעלה. כמו כן, קיימת נוסח של כתובה אשכנזית וכתובה ספרדית. בכתובה הסכום הינו 200 זוז לאישה רווקה, אך לאישה גרושה או אלמנה, הסכום הינו 100 זוז, קרי 500 דולר לערך. הכתובה גם כוללת בתוכה תוספת. תוספת זו מעוררת התלהבות לשווא, וזאת כי הבעל ממלא סכום לפי רצונו החופשי, מבלי להיות מודע באמת לחיוב בפועל בעת הליך הגירושין. לעיתים הבעל לא מודע למחיר שהוא עלול לשלם.

לדוגמא, בכתובה ספרדית, החתן ממלא את הסכום, להבדיל מכתובה אשכנזית, שבה אין אופציה למלא את הסכום. כתובה נדונה בבית הדין הרבני, מכוח סעיף 1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, הקובע כי "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים".

זכותה של אשה לכתובה

בחלק מהמקרים, כאשר בני זוג עומדים בפני גירושים, עותרת האישה לבית הדין הרבני לפסיקת הכתובה ותוספת הכתובה מכוח חובת תשלום הכתובה החלה על בעל יהודי לבת זוג במקרה של פקיעת נישואין.
לעניין זה, נקבע בין היתר כך בבע"מ (חיפה) 106/02 שרי בר נ' עזבון המנוח אורי בר ז"ל ואח':

בכתובה, מקבל עליו הבעל חיובים שונים כלפי אשתו ובכללם זכות האישה בדמי כתובה (עיקר כתובה ותוספת כתובה). הזכייה בדמי כתובה חלה בגירושין או במות הבעל. סכום הכתובה הוא בבחינת חוב הרובץ על הבעל ואחר מותו – על העיזבון, כלומר על רכושו של הבעל שהינו חלק ממסת העזבון עם פטירתו.

על האישה להוכיח כי הבעל מורד באשתו, מואס בה ללא עילה, וחפץ להשליכה כאבן שאין לה הופכין ונכון וראוי יהיה לחייבו בכתובה ובתוספת כתובתה.

בשולחן ערוך אבן העזר סימן קי"ט סעיף ג', נקבע לעניין זה כדלקמן:
"לא יגרש אדם אשתו הראשונה, אלא אם כן מצא בה ערוות דבר. אבל בלאו הכי אמרינן כל המגרש אשתו ראשונה מזבח ומוריד עליו דמעות (טור) ודווקא בימיהם שהיו מגרשים בעל כורחה, אבל אם מגרשה מדעתה מותר (אגודה פ' המגרש וכ"כ הר"ן) ואין ראוי לו למהר לשלוח אשתו הראשונה.

ובשו"ת הרשב"א סימן תי"א צוין כך:
"ומשמע מהכא דאסור לגרש אשתו ראשונה אלא אם כן מצא בה חשש זנות או דבר פריצות, אלא מישהו אם דרשה בדיעבד מגורשת, והכי איתמר בגמ' ובירושלמי מוסיף בה חומרא שאם גרשה עובר בלא תעשה, אלא שרבותא ז"ל אמרו שאינו מסכים עם גמרתינו, ולפיכך תפסו על הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"י מהלכות גירושין שאם שמא אשתו ראשונה שיכול לגרשה, שהרי בגמרא אמרו דווקא באשתו שנייה, וכך תפש עליו ג"כ בעל הטורים ז"ל. ובאשה כזו שאסור לגרשה אם אינה רוצה להתגרש והוא רוצה לגרשה שהוא חייב במזונותיה, וכל שכן שאין בית דין נזקקין לו להתגרש. ואני אומר דבי דיינא דמזקקין ליה משמתין להן לפי שהוא עובר על דברי חכמים ז"ל, כדאמרינן בנדרים בפ"ב מי שנזר ועבר על נזירותו נהג איסור כימים שנהג בהם היתר ובי דינאד נזקקים ליה משמתינן ליה…"

באילו מקרים יחויב הבעל לשלם כתובה?

כתובה הינה חלק מענייני הגירושין והנישואין שבסמכותו של בית הדין הרבני. כמו כן, קיימים מקרים שבהם לבעל אין שום עילה להתגרש מאשתו ולכן האישה באופן אוטומטי תהיה זכאית לדרוש את הכתובה, כמובן בהתאם לסכום הנקוב בכתובתה ביום הנישואין.

כפי שהוזכר לעיל, מטרתה של הכתובה היא באמת לתת מעין הגנה, סעד, באם בעלה מחליט להתגרש מאשתו ולהתחיל בהליך גירושין. כמו כן, במקרים שבהם הבעל לא מקיים את חובתו ולא מקיים יחסי מין עם אשתו, אשתו תוכל לטעון עילה זו ולקבל את כתובתה ומזונותיה (הרשימה אינה סגורה למשל:

"המורד על אשתו ואמר: הריני זן ומפרנס, אבל אינו בא עליה מפני ששנאתיה, מוסיפין ליה על כתובתה משקל ל"ו שערוים של כסף בכל שבוע, וישב ולא ישנש, כל זמן שתרצה הוא לישב, ואע"פ שכתובתה הולכת ונוספת, הרי הוא עובר בל"ת שנא': לא יגרע (שמות כ"א י') ואם היא רוצה, כופין אותו מיד להוציא וליתן כתובה".

במידה והבעל אחראי לגירושין הוא יחוייב בדמי כתובה
בתיק 4542-21-1 אשר צוטט לעיל הוכח מעבר לכל ספק כי אם הבעל הוא הגורם לפירוק התא המשפחתי, אזי יחוייב הבעל בתשלום הכתובה וגם התוספת.

באילו מקרים הבעל יהיה פטור מתשלום הכתובה?

הבעל לא יהיה חייב לשלם את הכתובה לאשתו, כאשר האישה בוחרת לפרק את התא המשפחתי, ללא הבאת טיעון מוצדק לכך. בית הדין הרבני לא יכיר בכך ולא יעניק לה את סכום הכתובה. חשוב לציין, כי בית הדין הרבני דוגל בלהגן על האישה בעת הפירוד ולהעניק לה את מלוא ההגנה.

מקרה נוסף שבו הבעל יהיה פטור מחיוב הכתובה, יהיה כאשר האישה הינה מורדת, ואז בית הדין הרבני יכריע לטובת הבעל וישלול ממנה את מזונותיה ואת כתובתה. חשוב להדגיש, כי במידה ובני הזוג מחליטים להתגרש גירושין בהסכמה, האישה תצטרך לוותר על כתובתה ועל תביעתה.

אם האישה אחראית לגירושין, הרי שהיא מפסידה את הכתובה
בבית הדין הרבני בנתניה ,בתיק מס' 9061-21-1 מיום 26.6.06, נפסק מפי כב' הדיינים זמיר, שפירא ושינדלר כי:

אישה נשואה שמקיימת ברצון יחסי אישות עם גבר אחר אוסרת את עצמה על הבעל. והיא פוגעת בכך ביסוד של ברית הנישואין. בכך היא מאלצת את הבעל להתגרש, ולסבול מכל ההשלכות הכלכליות והאחרות שיש לגירושין על בני זוג, נסיבות כאלה לפקיעת הנישואין חייבות להילקח בחשבון ואי אפשר להתעלם מהן.

אמנם אין כקונסים אשה שזנתה להפסיד את כל אשר לה אבל אין הצדקה לתת לה ממון שאינו שלה, ושהבעל התחייב עובר לנישואין לתת לה. משום כך היא מפסידה כתובה, ותוספת כתובה, מזונות וריפוי אחריות נכסי צאן ברזל ועוד (שולחן ערוך אהע"ז סימן קט"ו סעיף ה.

עסקינן אם כן במקרה בו אשה זנתה תחת בעלה וקיימה יחסים עם גבר אחר. אמנם אין היא מפסידה זכויות קניין שיש לה, אך מפסידה גם מפסידה היא את הכתובה, את תוספת הכתובה ואת זכותה למזונות אישה ולרפואה מבעלה.

לסיכום:
תביעת הכתובה תיעשה רק בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה.