המונח "ידועים בציבור" הוא מושג משפטי אשר מכיר בקשר הזוגי של בני זוג כקשר המבוסס על חיים משותפים מבלי שאלה באו בברית הנישואין. בישראל חיים כיום עשרות אלפי זוגות ידועים בציבור, ואף שמדובר במונח שהוא למעשה פרי הפסיקה, אפשר למצוא לו ביטויים בכמה חוקים, כגון חוק הביטוח הלאומי או חוק הירושה, אולם אין בנמצא הגדרה אחידה למושג "ידועים בצבור".
הקושי המשפטי הרב בהגדרת המונח של "ידועים בציבור" תואר ע"י בית המשפט העליון בפרשת דרדיאן נ' עמידר (פד'י י'ט (3) 259, בעמוד 261), כך:
"הגדרתה המשפטית המדויקת של הידועה בציבור כאשתו היא קשה כקריעת ים סוף, או בלתי אפשרית כפתרון בעית רבוע העגול.
נתנו לנו שלושה נתונים: ידועה , בציבור , כאשתו , ולא נתפרש לנו לא מקורו של הידע, לא זהותו של הציבור, ואף לא מהותה של האישות שהציבור היודע מייחס לזוג הבלתי נשוי הווה אומר: "משלשה נעלמים עלינו לעשות נגלה אחד".
ההלכה הפסוקה קבעה כי בחינת היות בני הזוג ידועים בציבור נעשית על ידי התחקות אחר שני מרכיבים עיקריים: ניהול משק בית משותף וחיי משפחה.
בפרשת "נסיס" (ע"א 621/69, קרול נסיס נ. קורינה יוסטר, פד"י כ"ד (1), 617, בעמ´ 619) קבע כב' השופט ברנזון בפרשו את הביטוי " חיי משפחה במשק בית משותף" כי:
"יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה…
היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך הצורך האישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים…"
לא אחת נדרשים בתי המשפט לענייני משפחה לבחון את היות בני הזוג ידועים בציבור. כך לדוגמה, פעמים רבות נבחנת סוגיית הידועים בציבור במסגרת חלוקת ירושה או בענייני רכוש (כגון חלוקת זכויות בדירה משותפת לאחר חיים משותפים ללא נישואין במשך שנים).
המתבקש הוא שמדובר בשני מרכיבים השזורים זה בזה.
מהם חיי משפחה?
לא על חיי משפחה לבד המדובר כאן אלא חיי משפחה בעלי אופי מוגדר, היינו כאלה שביטויים בקיום משק בית משותף. הלכה פסוקה היא כי חיי משפחה הם מערכת יחסים של אהבה, אמון הדדי, הערכה, שותפות גורל ואינטימיות. למעשה, מדובר בחיים משותפים הזהים לאלו של בני זוג אשר באו בברית הנישואין, רק ללא אישור הסמכות הדתית או האזרחית המתאימה.
מהו משק בית משותף?
בן הזוג הידוע בציבור אשר טוען להתקיימות של קשר זה צריך להוכיח בבית המשפט גם את קיומו של משק משותף בינו ובין בן זוגתו.
בפרשת נסיס נכתב(בעמ´ 619):
" משק בית משותף פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתיה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום יום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטירחתו ועמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו…"
"משק בית משותף" אין פירושו בהכרח שיתוף קנייני בנכסים. משק משותף זה צריך לכלול מזון, לינה, הלבשה, קורת גג אחת וכדומה. אין מדובר במשכורות שוות או בתרומה זהה מבחינה כלכלית (כשם שיחסי הכוחות הכלכליים בין בני זוג נשואים אינם שווים בכל מקרה). לדוגמה, ידועה בציבור יכולה לטעון כי אמנם לא תרמה תרומה שווה לחשבון הבנק המשותף, אך במשך השנים דאגה למשק הבית או לגידול ילדיהם של בני הזוג.
השאלה האם בני זוג החיים יחדיו מקיימים " חיי משפחה במשק בית משותף " אינה עוסקת בבדיקת מערכת היחסים הקניינית שביניהם. שאלת השיתוף או ההפרדה שנהגו בנכסיהם היא שאלה נפרדת, אשר אינה קשורה לשאלת מעמדם כבני זוג ". (ע"א 107/87 הנ"ל, עמ´ 434).
מערכת המשפט הישראלית מכירה בכך כי המונח "ידועים בציבור" מבטא קשר מורכב אשר נסיבות רבות לו.